Bar Ilan University Ramat Gan Israel

Re: Floersheim Prize 1989

“Greater is he who causes to do,
then he who does himself…”

However, of greater importance and
significance, say our sages, are those who cause OTHERS to do, by inspiring and
motivating them to give a helping hand.

This
prize is imbued with the very idea of perpetuating the “GIVING”.

Dear Baruch Nachshon!

You have been chosen by a very critical
and highly competent panel under the chairmanship of the Dean of the Faculty of
Jewish Studies, as the first awardee of the Floersheim Prize in Jewish Art.
This in itself and the laudation which we have heard, bear ample testimony to
the quality of your work.

Your compositions radiate sunshine and
abundant joy; but they anchor the clouds of sorrow and the shadows of darkness
too. Here grey lines and the shadow of doubt, there the bright and full colors
of the calm certitude… Nachshon’s paintings are true “laterna magica”
of his own rich personality.

March Chagall the creative genius of our
century, once said about himself:

  “…the style has no importance…… the thing is to express oneself…” and,

  “… you must work the paintings with the thought that something of your soul penetrates it and gives it substance.”

And Baruch Nachshon would say specifically: “… through the mystical inspiration of he Psalms…” echoing the eternal themes of humanity.

  אוניברסיטת בר אילן    

הפקולטה למדעי היהדות

רמת גן

לשכת הדיקאן

07.06.89

נימוקי השופטים למתן פרס אמנות יהודית ע”ש
מיכאל פלורסהיים

קשה להכניס את נחשון לקטגוריות המקובלות של אמנות הציור.
תוכן ציוריו סימבוליסטי, ואילו סגנונו פרימיטיבי – סימפליסטי, אלא שהפרימיטיביזם
בא כאן לחזק את הסמלים המרכזיים שבאמנותו. ה”נאיביות” מתבטאת לא רק
בטכניקה הציורית ובבחירת הסמלים – אותיות, סמלים פולחניים כגון: נרות, שופר, חיות,
ציפורים וכדומה, אלא אף בשימושו בצבעים. גם כאן חוסר בתחכום הכיארוקורטי והבחירה
בצבעים בסיסיים – ראשוניים, יש בו משום עקביות ואחדותיות עם תוכנם הציורי של
יצירותיו.

כמה מוטיבים מיסטיים מרכזיים שזורים לאורך כל עבודותיו,
כגון נושא היציאה מגלות לגאולה. עצם המתח שבמוטיב זה, המשולב והשזור במתח הנפשי
והפנימי של האמן נחשון, מוצא את ביטויו המלא ביצירותיו. שהרי מוטיב זה אינו מתייחס
אך ורק למישור הלאומי אלא אף למישור האישי. מתח היציאה מעבדות – נפשית לחרות הנפש
הוא פועל כשורש ומניע ליצירתיותו.

מתח זה מתבטא לא רק בתכנים סימבוליים אלא אף בטכניקה
ציורית, כגון בעימותים בין קווים ישרים החוצים קווים גליים, קונטרסטים צבעוניים
חדים – חום כהה על רקע כחול בהיר, קונטרסטים בצבע ובסמל כגון עץ ירוק לוהט על רקע
עננים צהובים בוערים, וכדומה.

בכל יצירותיו מוצאים אנו שילוב והתאמה בין התוכן והסגנון,
בין הסמל, הקווים והצבעים, שילוב הרמוני שבאופן פרדוקסאלי יוצר גם מתח פנימי, אף
עצם עיסוקו באמנות הציור יש בו משום התמודדות בעלת מתח בין יהדותו הדתית השורשית
לבין מדיום יצירתי זה.

נתקבל בפני חבר השופטים חומר רב ומגוון בעל רמה גבוהה,
ואולם יצירתו של מר ברוך נחשון עם רעננותו הנאיבית ולהיטותו הדתית היא שהביאה את
חבר השופטים להחליט להעניק לו פרס ע”ש מיכאל פלורסהיים לאמנות יהודית לשנת
תשמ”ט.

בכבוד רב,

פרופ’ ד. שפרבר

בשם חבר השופטים